שושן פורים – נחלאות 2013

הירושלמים הם משהו מיוחד. בזמן שאנשי תל-אביב כבר חזרו לאייפון ולחדר כושר, הם היו נכונים ליום חגיגות נוסף. בשאר חלקי הארץ כבר דחפו את התחפושות לבוידעם וכעת עסוקים כולם בהרכבת ממשלה, אבל ירושלים נתנה מעצמה עוד קצת והתגייסה ליום אחד נוסף של הילולה. חומות העיר עומדות על תילן, מגדל דוד מתנשא כהרגלו, כיכר הדוידקה, השוק, כל מבני העיר במקומם מונחים רק שכעת ממשיכים להתרוצץ ביניהם שלגיה וסינדרלה, האחים מריו ולואיג'י, מלכת הלבבות ועוד. שעת צהרים ואני עומד באמצע שכונת נחלאות עם בקבוק יין בידי, בקבוק שבימים כתיקונם היה ממיט חרפה על בעליו אך כעת אפילו לאור היום הוא משתלב בנוף בהרמוניה מושלמת. באויר נישאת מוסיקה שמחה ומרקידה את הנוכחים. מוסיקה כזאת היתה מעקמת את אפו של העו"ד מהמשרד שממול בכל יום אחר, אך כעת העו"ד הוא קיסר רומי כלשהו והוא רוקד עם שודדת-ים לצלילי אום כולתום. השתיה כדת והיא נמכרת ברחוב במחירים זולים במיוחד.

השמש מאירה פנים לסינדרלה החוגגת המשוחררת מדאגות הקיום. ובעצם כולם כאן הם סוג של סינדרלות, כולם ירקדו בנשף הססגוני הזה עד הלילה, או אז יחזרו לבתיהם בבהלה ויהפכו חזרה ללכלוכיות. ומחר יצאו שוב למלאכתם האפורה. ונראה שהחוגגים המחופשים מבינים את גודל השעה ועל-כן הם שמחים אף יותר משנצטוו.

כמה אזהרות הוזהרנו בילדותנו מפני הסכנה שבאותו שחרור מעכבות, מפני אותה פריצת מחסומים רגשית. הדגישו בפנינו חזור והדגש עד כמה חשוב לשמור על הגבולות ואיזו מפלצת תתגלה ברגע הורדת המסך המהוגן שמגן עלינו ביום-יום. מילים כמו "הוללות", "פריצות", "פריקת עול" הילכו עלינו אימים. לקחתי עוד לגימה מהיין, כל המילים הללו התערבבו בראשי ונראו כמו הזיה. לידי עמד חבר, חבוש בכובע כשל דון קורליאונה, ובידו שקית משלוח מנות שהוא קיבל. הוא הוציא מתוך השקית כדורי שוקולד וחילק אותם לאנשים סביבו. האנשים לא היו נזקקים והוא אפילו לא ניסה להתחפש לפילנטרופ. היה פה מעשה פשוט של נתינה, של שיתוף. האווירה הטובה והמשוחררת שהיתה ברחוב הוציאה מהאנשים את הטוב שבהם. הרסן שהותר איפשר להם להרשות לעצמם להיות אדיבים ומסבירי פנים כלפי אנשים זרים, לומר מילה טובה לסתם איש ברחוב, לחלוק מחמאה מבלי להזדקק לעורך-דין בשרווּל.

ביום כזה קורים ניסים.


(27/2/2013)

מודעות פרסומת

1 Response to “שושן פורים – נחלאות 2013”


  1. 1 הגננת פברואר 4, 2014 ב- 9:25 PM

    ובעיר ההיא, קריית אונו שמה, שם מקום קסום מלא דרדקים זבי חוטם. ביום רגיל, כל מלאכתם היא לשחק, לבכות, לצחוק, לאכול ולישון. אך באותו פורים, הפכו הם פתאום לאחרים. כל הברווזים אשר געגעו אחרי הגננת הפכו לבאטמן, ספיידרמן, יובל המבולבל, ספידי, נסיכה ופיה. והעיר הזו צהלה ושמחה, אך לא הצליחה להתקרב לקדושתה של ירושלים. עם ובלי טומאתה וטוהרתה.
    איש ישר אתה יהונתן בראון. מילותיך יפות ומידותייך טובות.
    המשך כך, כי השראה אתה לכולנו.
    הגננת.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




כל הרשומות בבלוג

הכנס את כתובת הדוא"ל שלך לקבלת עדכונים


%d בלוגרים אהבו את זה: