שבעה בחצר של אח של מירית

שבעה בחצר של אח של מירית. ערב, אויר נעים, נוף משוגע, יושב במעגל של מירית. לפני שהגעתי למעגל עברתי בפינת השתיה החמה להכין לי תה. זה תמיד יותר קל עם כוס ביד. התישבתי על כסא הפלסטיק, עוד לא הצלחתי להבין על מה השיחה ומירית בינתיים קמה והלכה לקבל את פניה של משפחה שהגיעה מג'לג'וליה.

אני יושב עם שאר המנחמים במעגל של מירית, מדי פעם מחליף מילה מהוססת עם זה שלידי. ניסיתי לחשוב מי הם האנשים מג'לג'וליה. אולי הם עבדו איתו? במה הוא בכלל עבד? חשבתי איך המוות משותף לכולם ובאיזה חוסר אונים נוראי כולנו מולו. "יש שם פרות עם בטן שקופה!", מישהו אמר ובאבחה שאב אותי לסרט אחר לגמרי. הרמתי את הראש שאוטומטית שקע קצת יחד עם ההרהורים וצפיתי במעגל שלנו בזמן שהמוקד שלו נעדר. יושבים כעשרה אנשים ומחכים. פרוז'קטור מאיר את החצר אבל על המעגל שלנו קיר מטיל צל שחור. והאור החזק בשאר החצר גורם למעגל שלנו להיות עוד יותר אפלולי. ממש מולי, באמצע, איש כמעט קירח כבן 50 מספר סיפורים בלוויית מחוות ידיים מוגזמות. מצדו האחד מישהי, כנראה אשתו, נשענת עליו וקצת מלטפת לו את הכתף ועל הדרך חוסמת ומרסנת את מחוות הידיים. כל שאר האנשים צופים בו מרוכזים חוץ מזאת שיושבת מצדו השני שעסוקה בסמארטפון בפרצוף חתום. האצבעות שלה מחליקות על המכשיר ומעבירות את התכנים ופניה קפואות. הפרצופים של כולם מוחשכים מלבד שלה שזורח באור חיוור מוגזם שקורן מהמכשיר. הוא מספר: "אז מה שהם בעצם עושים שם זה לקחת פרות ובניתוח להחליף להן את דופן הבטן בעור סינטטי שקוף. ככה אפשר לחקור מה קורה להן בבטן. זה משהו פנטסטי! פרות עם בטן שקופה, אין דברים כאלה…" ואשתו מדי פעם קוטעת אותו: "אבל מה זה מעניין?" וכך האיש ממשיך לספר בהתלהבות על קורותיהן של הפרות השקופות ואני אמנם שומע אותו אבל רואה רק את הפנים חסרות ההבעה של זאת עם הטלפון.

מה אלה הפרות השקופות שהוא מדבר עליהן כל-כך הרבה? אני לא מצליח לחבר את הדברים לסיפור קוהרנטי. הזמן מתארך ומירית עוד עם האורחים מג'לג'וליה. האשה אומרת למספר הסיפורים שיסיים כי הם צריכים ללכת. אט אט האנשים במעגל שלנו מתפזרים עד שבסוף אני נשאר לבד. אז הוצאתי גם אני את הסמארטפון (אם כי בשמינית עוצמת מסך) כדי לכתוב. היו עוד כמה שיחות שרציתי לזכור אבל בינתיים הן כבר התנדפו, אז נשארתי רק עם הפרות השקופות. אולי זה בכלל היה משל? דופן הבטן שלי שקופה? מי שעכשיו עבר לידי, גם הוא עם כוס הפלסטיק הטקסית, ראה עד כמה אני מרגיש מוזר?

כבר כמה דקות שהמעגל של מירית ריק ואני לבד יושב וכותב והנה סוף סוף הגיעו שתי חברות של מירית והתישבו לידי. אחת מהן אמרה משפט שטלטל אותי: "איזו גינה יפה! בן אדם מטפח את גינתו, משקה, גוזם, מסדר, דואג שהיא תיראה טוב, שתהיה מוכנה. הוא יוצא בבוקר ולא יכול לדמיין שבערב הולך להיות פה אירוע רב משתתפים עם כסאות פלסטיק ופינת שתיה חמה".

0 Responses to “שבעה בחצר של אח של מירית”



  1. להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s




הכנס את כתובת הדוא"ל שלך לקבלת עדכונים

כל הרשומות בבלוג


%d בלוגרים אהבו את זה: