יום שטוף גשם וטפסים

הלכתי לי הבוקר לעבודה והרגשתי תחושה מתוקה שנסכה בי חיוך. מזג האוויר היה סגרירי והחציה של גן העצמאות הירוק היתה כמו הליכה בתוך חלום. האוויר היה נקי וקריר ולא נשבו רוחות חזקות והיה סוג של שקט עירוני. חשבתי לעצמי כמה החיים יפים ועוד תהיות קלילות.

הגעתי לעבודה ובעבודה היה משעמם. ישבתי קצת עם עמית לעבודה על כמה עניינים שחית הברזל המציאה לעצמה להעסיק בהם בני אדם. צריך להגדיל איזה קובץ ובשביל זה צריך למלא איזה טופס ובשביל זה צריך לפתוח בקשה באיזו מערכת ולקבל אישור מסגן יושב ראש ועד המנהלנים. ולמה מלכתחילה היה צריך להגדיל את הקובץ? אולי זאת היתה בקשה של ועד המנהלנים או משהו אחר. ישבנו, עשינו כמה טלפונים. מישהו מצוות קובצה שלח לי מייל: "מה מתקדם עם הקובץ?". העברתי את היום בתחושה מעיקה שאני מכלה את רוב שעותיי על הפטפוטים חסרי התכלית הללו. כל-כך הרגשתי מנותק מכל זה, שאפילו לא טרחתי לענות לו. נראה שגם לא ידעתי את התשובה. הייתי זר לכל ההוויה הזאת.

בערב יצאתי מהמשרד. בחוץ היה כבר חושך וירד גשם. הלכתי הביתה בגשם, בלי מעיל ועם נעליים לא מתאימות במיוחד, אבל שוב ננסך עליי אותו אושר מהבוקר. הרגשתי כל טיפה ורציתי שכל הטיפות ייספגו בי. עד מהרה הייתי ספוג נוזלים (גם כן הזכיר לי את רישומי פחם) ומאושר. שוב הלכתי לי בתוך השקט העירוני, זר ושייך, בודד ומוקף, וחשבתי עד כמה האיר לי מזלי. נזכרתי בימים של הצבא שהייתי יוצא מהבסיס בגשם ואז עובר סדרה של אוטובוסים ותחנות ומגיע רטוב ומובס, ואילו עכשיו אני הולך בראש מורם בהתרסה ומקבל את טיפות הגשם בברכה ביודעי ששום אוטובוס לא מצפה לי, שלא אצטרך להידחף לשום מקום. מוזר שתחושות כל-כך שונות יכולות לשטוף אותך באותו היום.

(מרץ 2014)

0 Responses to “יום שטוף גשם וטפסים”



  1. להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s




הכנס את כתובת הדוא"ל שלך לקבלת עדכונים

כל הרשומות בבלוג


%d בלוגרים אהבו את זה: