גילוי דעת בנושא פגישת מחזור

2/2/2011

לכבוד: החבר יוחאי שולמן נ"י

אני כותב לך שורות אלה בכאב, כאב גרון בעיקר. אני תקווה שתקבל את דברי כמות שהם, כדברי זקן ורגיל שזקנו מגודל ופרקו נאה. בחרתי לפנות אליך בפניה נרגשת זו כיוון שחש אני רוח נוסטלגית נושפת בעורפך וכך שוב עניין פגישת המחזור מרים ראשו מעל המים ומנסה לקנות לו שביתה בעולמנו.

תראה, מאז ומעולם פגישות מחזור היוו עבור רבים חלון אל העבר, צ'אנס נוסף לערב אחד לחוות שוב משובת נעורים. למפגש המחזור מגיעים בד"כ אנשים מכובדים עם כרס ועט בכיס החולצה. השיער שנשאר לגברים כבר הלבין. והנשים, חלקן רשומות לסטודיו סי וחלקן התמסר לגידול אחיינים (מקצוע שהיה פעם לפני המצאת המשפחה החד-הורית). כולם יושבים סביב שולחנות ערוכים יפה ואז מגיע שלב הנוסטלגיה. ליד אריק ואשתו מריל מתיישבת קיילי עם בעלה שאף אחד לא מצליח להגות את שמו הספרדי, אולי חורחה. ואריק נזכר איך לפני 25 שנה, בשמינית, הוא לקח את קיילי לרחבת הריקודים. כולם אמרו עליה אז שהיא היתה כמו אוליביה ניוטון-ג'ון, והוא כמובן היה ג'ון טרבולטה. ואז מריל מפטירה בביטול "מאז הוא לא רוקד. בקושי להוריד את הזבל במדרגות הוא מצליח". או בגירסה הישיבתית: ינון נשען לאחור על כסאו ונזכר איך בשמינית הוא דפק מכות לחמשושים וערן מהסה את דבריו ומכריז "איפכא מיסתברא". והנשים בינתיים משוות את אופי הלבוש אחת של השניה: "תראי את ליבי, כולה נהייתה לי רביצן, דווקא שמעתי שהיא לא תמיד הקפידה לעשר את הדמאי, אם את יורדת לסוף דעתי". כך או כך, עובר על הנוכחים ערב נוסטלגי מהנה ולצד הזכרונות יש גם המון סיפורים חדשים, סה"כ 25 שנה עברו מאז נפרדו כולם ולא קל להשלים הכל בערב אחד.

אך יוחאי יקירי, עמוד התורה, נר המערבי, סיני ועוקר הרים, מה יהא עלינו שטרם הוצאנו את שנתנו העשירית מחוץ לכותלי בית המדרש? מה יהא עלינו שטרם הספקנו להתגעגע למי מחברינו לספסל הלימודים? ועוד שבחטאינו ובעוונות אבותינו, כולנו חברים בפייסבוק והרי ידוע שכספר הפנים לפנים כך לב האדם לאדם. עידן הפייסבוק היה צריך להביא להכפלת מספר שנות השהות הנדרשות בין סיום הלימודים לבין פגישת המחזור שכן בלחיצת כפתור אחת אני יכול להגיע לפגישת המחזור ולספר לגילעד גרינפלד מה התחביבים של בנו השלישי. אתה מבין? כשעומר יספר על מאבקו באוניברסיטת בר-אילן, כולנו נהנהן "אה.. כן, ראינו בפייסבוק". כשדודו יספר על החטיפה שלו בבוליביה, אשתו של חגי הראל תגיד שהיא קראה את הסיפור הזה בפליירים שחילקו בבית חב"ד בקוסקו. לכן יוחאי, עוד לא הגיעה השעה. אל תעורר את האהבה עד שתחפץ. ראה מה קרה למשינה כשהם עשו מפגש מחזור מוקדם מדי. כמה קבין של סבל ירדו לעולם באותה שעה אומללה.

ובנימה יותר ישירה: כשכולם יספרו על התארים שהם עשו והנכדים שהם חיתנו והספרים שהם כתבו והכסף שהם תרמו, מה אני אספר? שלמדתי לבשל אורז עם אפונה? שפנתה אליי המלהקת של "היפה והחנון" וסרבתי לתת לה את הטלפון שלי? מה אומר? שהייתי בהופעה של לאונרד כהן? בוז יבוזו לי. אתה כבר רואיינת לתקשורת ועשו עליך כתבות ותחקירים אבל מה איתי? אתה מבין, 25 שנה זה מספיק זמן כדי שאספיק לעשות משהו שאוכל לספר עליו. ואם לא אז לכל הפחות עד אז אני אוכל לקנות איזו מניה או לפתוח קרן השתלמות על שמי ואז בפגישת המחזור תהיה לי אפשרות להצטרף לשולחן של הכלכלנים הפרגמטיים. נכריז על הרכבי ממשלות חלופיים לאיי-סיישל, ננבא את עליות השערים ונפילת הבורסה ונקבע את מדד תל-אביב 95 אוקטן.

המצרים חיכו 30 שנה כדי להיפגש בכיכר – גם אנחנו יכולים. אולי אפילו נוכל לקבוע את הפגישה בכיכר א-תחריר
הריני להציע תאריך חלופי. 20 ליוני 26' למניינם
שנות העשרים אחי, יהיה מגניב

חברך מן השורה
יהונתן בראון

מודעות פרסומת

1 Response to “גילוי דעת בנושא פגישת מחזור”



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




כל הרשומות בבלוג

הכנס את כתובת הדוא"ל שלך לקבלת עדכונים


%d בלוגרים אהבו את זה: