בוא

ערב אחד התגלה אליי אלוהים
זה היה לרגע קטן
ממש שבריר שניה
אי אפשר בכלל למדוד את משך ההתגלות
כי ממש ברגע שזה הופיע זה נעלם

אבל עוצמת ההתגלות היתה כל כך חזקה
והתהום שנפערה באותו הרגע היתה כה עמוקה
שכשהצצתי דרך הסדק
כבר לא היתה דרך חזרה
והחוויה שנרשמה בנפשי
היתה כמו חווית חיים שלמה
וברגע שאחרי כבר לא הכרתי את האדם מהרגע שלפני

בתחילת ההתגלות
הרגשתי בבת-אחת וודאות גמורה
אבל שום דבר לא היה דומה לעולם שאני מכיר
כל אותם הדברים הבטלים
הבלי הזמן ותחבולותיו
כבר לא היתה לי מחשבה בהם כלל
היתה רק תהיה עולמית
מרחפת על פני המים
"מה" נצחי קפוא על השפתיים

ורציתי להישאר
פתאום געגועים כמוסים
שלא ידעתי שהיו בי
נתחדשו ונתעוררו
וזיעזעו את נפשי עד מעמקי מצולותיה
ורציתי להישאר
ידעתי שכאן מקומי

והאפלה היתה גדולה
ופחדתי שברגע שיעבור זמן כלשהו
קצר ככל שיהיה
כל המבנה האינסופי הזה יתמוטט
ולא ידעתי מה זה
מה הדבר שעומד מולי
על ידי
בתוכי
מסביבי
רק וודאות אחת היתה לי
אני רוצה שהוא יישאר

אז אמרתי "בוא!"
וברגע שיצאה המילה מפי
הרגשתי חבטה איומה בכל גופי
הרגשתי "בוא" ענקי מתנפץ על פניי
נגול בכבדות ומכסה את כולי
וכבר איני יכול לראות דרכו
אני רק שומע את הדו קורא
"בוא! בוא!"

מודעות פרסומת

0 Responses to “בוא”



  1. להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




כל הרשומות בבלוג

הכנס את כתובת הדוא"ל שלך לקבלת עדכונים


%d בלוגרים אהבו את זה: