ראש טוב

ישנתי אצל יניב.

שלווה אופפת את החדר ואני שרוע על המיטה, כל איבר כאילו בפני עצמו שקוע במזרון. בחוץ יורד גשם ומשרה אוירה חמימה ורגועה על הישנים. הכל כמו שט על מי מנוחות עד שאת המסע האסטרלי הנהדר הזה קוטע בבת אחת צלצול טלפון. ממצאים ראשוניים מלמדים שמדובר בבחורה צעירה שמציעה לי לשלם 400 שקל ואז אקבל 5 ימים במלון יוקרתי ועוד משהו עם 75 מסעדות ועוד חופשות זוגיות ושלל מתנות וכל זה בחינם. בחרתי להתמודד עם הקלה מבין הסוגיות שהיו עלולות לצוץ ולכן הבהרתי לה שלדעתי 400 שקל לא ממש נכנסים להגדרה המילונית של "חינם". למרות חילופי דברים קשים כל אחד נשאר בעמדתו, כיאה למחלוקת לשם שמים. בשעה טובה הויכוח הסתיים כששנינו יצאנו וידינו על העליונה ואז היא שאלה אם אפשר לשלוח לי את החבילה, כאילו הויכוח בינינו לא היה על עניין סמנטי בלבד אלא כמו שאחת המסקנות האפשריות שלו היתה שאני מעוניין בחבילת המלונות-פאר-מסעדות-יוקרה.

מלונות ומסעדות מנחיתים אותי מעולם שכולו צבעים וצורות שכל אינטרקציה ביניהם אינה יכולה לכלול מובן כלשהו של המילה "חינם", חזרה אל הדירה של יניב. אני פותח חלון לרחוב. בוקר חדש, השמש זורחת, אנשים מצייצים, יניב שם את אלבום הבננה של הוולווט-אנדרגראונד ברקע. ראש טוב. יצאנו החוצה לכבוש את העולם. נתחיל בארוחת בוקר. רחובות תל-אביב ערניים כבר. מוסיקה נשמעת מבתי-הקפה, נשב בשלושה מהם עד שהתפריט יתאים את השקפותינו. אני מרגיש טוב, מרגיש מוכן לקלוט, מצפה לסימן, לאיזה אות משמיים לאיזו בשורה. בינתיים מתנהלת בינינו שיחה על אספקטים שונים של העם האיטלקי. לדעתי אין ספק שהם היו העם הנבחר, לו רק חבר השופטים היה מתייחס קצת יותר ברצינות לשיקולים הקצת פחות רציניים. השפה שלהם מתגלגלת בצורה נהדרת, ויש להם את הדולמיטים. כבר התיישבנו בשני בתי-קפה וטרם נחה דעתנו אז אנחנו ממשיכים והשיחה מתארכת. השמש מצייצת, אני זורח, ולפתע, תוך כדי שיניב מאיר כמה נקודות חשוכות בחייו של מוסוליני, משמיים נופל עליי בקבוק אקטימל פתוח ובהחלט לא ריק.

מודעות פרסומת

4 Responses to “ראש טוב”


  1. 1 סנדאנס קיד אוקטובר 9, 2009 ב- 10:26 AM

    לפעמים נדמה לי שזה עוול של ממש, שאתה לא כותב יותר.

  2. 2 אילן אילנוביץ אוקטובר 28, 2009 ב- 10:39 PM

    חביבי, אילו מילים אילו מילים
    מסתננות בין החריצים,
    ומאירות את הדרך לחיים
    של גרעינים ופיצוחים.

    • 3 Manbehindkeyboard אוקטובר 29, 2009 ב- 2:35 AM

      חבוב, אני לא יודע באיזה עולם אתה חושב שאתה חי
      אבל עלי נפל בקבוק אקטימל תוך כדי שאני הולך לתומי ברחובות תל-אביב של שנת 2009

      • 4 אילן אלנוביץ נובמבר 7, 2009 ב- 11:02 PM

        מה אתה מבלבל ת’שכל מקשקש בקומקום.
        איך אתה יכול להגיד שהשנה 2009? הרי כל אחד תופסים את הזמן בצורה
        שונה אני למשל חיי חיי כלב ולכן הזמן שלי נע הרבה יותר מהר ומבחינתי 2009 התרחשה לפני 30 שנה לפחות ולפני 30 שנה לא היה אקטימל.

        אז תפסיק לבלבל ושיהיו לך חיים טובים, בזמן שנותר לך.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




כל הרשומות בבלוג

הכנס את כתובת הדוא"ל שלך לקבלת עדכונים


%d בלוגרים אהבו את זה: